מנהג ישראל מקדמת דנא להשכים קום בחודש אלול ולהתחנן לסליחה וכפרה בערב יום הדין. דוד גדנקן במאמר מאיר ומקיף על סליחות ברחבי תפוצות ישראל.

א. סליחות הן פרקי תפילה ופיוטים בהם המוטיב המוביל הינו דברי חרטה, לפעמים קינה על חורבן, בקשה לתשובה וגאולה והעיקר בקשה לסליחה ומחילה משמים.

ב. סליחות נאמרות בחודש אלול, בעשרת ימי תשובה, ולפי כמה מנהגים בימי צום ובימי בה"ב, שני חמישי ושני שלאחר ראשי החודשים חשוון ואייר.

ג. בני עדות המזרח מתחילים אמירת הסליחות מראש חודש אלול. זוהי פסיקתו של רבי יוסף קארו בעל השולחן ערוך. התחלת הסליחות הינה מליל ב' אלול, אם תאריך זה חל בשבת יחלו לומר סליחות ממוצאי השבת ליל ג' אלול.

ד. אצל בני עדות המזרח, הסליחות נושאות אופי אישי, מדגישות את אפסות האדם בעומדו לפני בורא העולם וכמובן בקשת מחילה אישית ופרטית.

ה. נוסח הסליחות בעדות האשכנזים הינו יותר בעל אופי לאומי. הסליחות עוסקות בזיקה שבין הסליחה-כפרה ובוא הגאולה. זו הסיבה שמוטיב עקידת יצחק חוזר ומופיע בהן.

ו. הראשונים קבעו בתקופתם כי הסליחות צריכות להאמר בעיקר בעשרת ימי תשובה, אולם במרוצת הדורות, זמן אמירת הסליחות הלך והתרחב.

ז. הרמ"א פסק כי יש להתחיל אמירת הסליחות במוצאי השבת שלפני ראש השנה ובלבד שיהיו 4 ימי אמירת סליחות. אם אין 4 ימים שכאלה מקדימים אמירת הסליחות למוצאי השבת הקודם .

ח. חלק מאחינו (רק חלק) יוצאי תימן, מתחילים לומר סליחות בט"ו באלול.

ט.זמן אמירת הסליחות לפי המנהג הקדום, הוא בשעות הלילה המאוחרות ולמעשה באשמורת האחרונה ,טרום עלות השחר. יש שאומרים הסליחות טרום חצות הלילה, זאת משום צוק העתים ומאותן סיבות יש האומרים סליחות טרום תפילת שחרית.

י. הסליחות חוברו רובן ככולן בתקופת ימי הביניים. יש המשייכים את הטקסטים לרבנו גרשום, לרש"י, לרבי שלמה אבן גבירול,לרבי שלמה הבבלי ועוד.

רוב העדות מסיימות את תקופת אמירת הסליחות בערב יום הכיפורים , חסידי חב"ד מסיימים אמירת הסליחות בצום גדליה.

אנו זוכים בימים אלה כי רבים רבים נוהים לירושלים, לצפת ועוד לחוות את חווית אמירת הסליחות לפי המנהגים השונים. הצימאון לכך הינו סימן וסמל כי מתוך שלא לשמה בא לשמה. נישא תפילה שהקב"ה יקבל בקשותינו לסליחה ומחילה ויכתבנו לשנה טובה.